Vision Pro או Quest 3 לפרויקט ארגוני, אחרי ההודעה של Meta

עד 4 בינואר 2030 Meta שומרת לעסקים גישה לניהול Quest 3 ו-3S. מה יקרה אחרי זה, ההודעה שלה לא אומרת. מי שבוחר היום משקפיים לפרויקט בארגון צריך לשקול את זה לצד שתי שאלות נוספות: מה קורה לנתונים כשעובד מעביר את המכשיר לעובד הבא, והאם האפליקציה צריכה לראות את מה שהעובד רואה.

בשאלה הראשונה Meta שינתה את התמונה בינואר 2026. כל מה שכתוב כאן נכון לאוקטובר 2026.

Meta הפסיקה למכור את ניהול המכשירים לעסקים, ונתנה לו תאריך סיום

לפי ההודעה ש-Meta פרסמה (Meta - עדכון על Meta for Work (ינואר 2026)), כך נראה לוח הזמנים של Quest לעסקים:

ההודעה לא אומרת מה יחליף את HMS אחרי התאריך האחרון. לכן פרויקט שאמור לרוץ מעבר לו צריך תוכנית משלו לניהול הצי: באיזה כלי, מי בארגון אחראי, ומתי בודקים את זה שוב.

• 15 בינואר 2026: Meta מודיעה ש-Horizon managed services (HMS) והדגמים המסחריים של Meta Quest יירדו ממכירה.
• 20 בפברואר 2026: HMS והדגמים המסחריים כבר לא נמכרים, ורישיונות HMS ניתנים מעתה בחינם, דרך meta.com/meta-for-work.
• 4 בינואר 2030: עד התאריך הזה נשמרת הגישה ל-HMS עבור Quest 3 ו-3S.

ב-visionOS 26, מכשיר משותף נמחק ומוגדר מחדש בין משתמשים

באפל, ניהול המכשירים עובר דרך שירות MDM. ב-visionOS 26 אפשר לנהל ולאכוף עדכוני תוכנה של Apple Vision Pro דרך declarative device management, ולהוסיף מכשיר ל-Apple Business Manager באמצעות Apple Configurator לאייפון גם אם לא נקנה ישירות מאפל (Apple - מה חדש לארגונים ב-visionOS 26).

גם ההכנה של מכשיר חדש מתקצרת. לפי אותו עמוד, משתמשים יכולים לייבא נתוני הגדרה של Vision Pro ששמרו ב-iCloud או באייפון, וברישום אוטומטי לארגון אפשר לדלג על חלק ממסכי ההגדרה הראשונית. בצי של כמה מכשירים, זה מקצר את ההכנה של כל מכשיר.

החידוש החשוב למכשיר משותף הוא Return to Service. שירות ניהול המכשירים מגדיר אותו כך שהמשתמש יפעיל אותו ממסך הנעילה או ממרכז הבקרה, או שיופעל אוטומטית אחרי זמן ללא שימוש. לפי אפל, המכשיר נמחק באופן מאובטח, נרשם מחדש אוטומטית לשירות ניהול המכשירים ומגדיר את עצמו עם ההגדרות המתאימות, מוכן למשתמש הבא.

יש לזה תוצאה שכדאי להכניס לאפיון: שום דבר שעובד משאיר על המכשיר לא שורד את האיפוס. התקדמות בהדרכה, ציונים והערות צריכים להישמר בשרת, ולא רק במכשיר.

ב-Quest המצלמה נפתחת בהרשאה, ב-Vision Pro רק באישור של אפל

אפליקציה שצריכה לזהות חלק, לקרוא ברקוד או לבדוק מה העובד עושה צריכה גישה למצלמה. ב-Quest 3 ו-3S, Passthrough Camera API נותן גישה למצלמות ה-RGB הקדמיות לצורכי ראייה ממוחשבת ולמידת מכונה, החל מ-Horizon OS v74, בהרשאת מצלמה ובתנאי ש-passthrough מופעל. התמונה היא ברזולוציה של 1280x960 (או 1280x1280 מגרסה v83), קטנה מהשדה שהמשתמש רואה (Meta - Passthrough Camera API).

ב-Vision Pro, ממשקי ה-Enterprise כוללים גישה למצלמה הראשית, סריקת ברקודים וקודי QR במרחב וצילום מסך שכולל את תמונת ה-passthrough. כל אחד מהם דורש managed entitlement וקובץ רישיון שקשור לחשבון המפתח, והם זמינים רק לאפליקציות פנימיות או לאפליקציות שנבנו בהזמנה לעסק ומופצות באופן פרטי דרך Apple Business Manager (Apple - ממשקי Enterprise ל-visionOS).

כלומר, באפל הגישה למצלמה היא גם החלטה על ההפצה: אפליקציה שצריכה אותה לא תצא לחנות הציבורית. את זה כדאי לדעת לפני האפיון.

איך היינו מחליטים

זו ההמלצה שלנו כסטודיו, לא ממצא של היצרנים. כשמדובר במשקפי VR לארגונים שישמשו הרבה עובדים על מכשירים משותפים, היינו מתחילים ב-Quest 3 או 3S, עם תוכנית כתובה לניהול הצי אחרי 2030. גם אפליקציה שצריכה לנתח את תמונת המצלמה יכולה לרוץ שם, בהרשאה רגילה. את Vision Pro היינו בודקים כשהארגון כבר מנהל מכשירי אפל ב-Apple Business Manager, כשמעט מכשירים עוברים בין כמה משתמשים ו-Return to Service מטפל באיפוס בין משתמשים, או כשסריקת הברקודים המרחבית של אפל חוסכת לבנות שכבת ראייה ממוחשבת משלכם.

ובפיתוח: ממשק המשתמש, ההרשאות וההפצה שונים בין שתי הפלטפורמות, ולכן אצלנו כל פלטפורמה נוספת מתוקצבת כעבודת התאמה ובדיקות ולא כ-build נוסף. מתחילים באחת, בודקים אותה עם העובדים שישתמשו בה, ורק אז מחליטים אם צריך את השנייה.